<h1>ארחות חיים הלכ' ברכות סימן ד'</h1>
<h2>דף מד.</h2>
כתב הר"ז דברכת מעין ג' צריך לברכה מיושב כדין ברכת המזון אע"פי שאכל פירות או שתה היין מעומד או מהלך ע"כ. ולענין שמרי היין מצינו בבבא בתרא רמא ג' ואפיק ד' חמרא מעליא הוא וכיון שכן מברכין עליהם בפ"הג אבל בפחות מכאן אפילו יש בו טעם יין אין מברכין עליו רק שהכל. והרי"ף ז"ל כתב בכלל שאין מברכין על שמרי יין רק שהכל וכן נראה שמה שאמרו רבותינו רמא ג' ואפיק ד' חמרא מעליא דווקא ביין שלהם שהיה חזק מאד אבל היין שלנו שאינו חזק כ"כ אפילו רמא ג' ואפיק ד' אין מברכין עליו רק שהכל. ויש מן הגאונים דנין זה כמיא דפורצני הוא משקה שעושין בחרצני הענבים ע"י מים ואומרים כי שמרי יין ומיא דפורצני דין א' להם, וי"א כי מיא דפורצני חשובים משמרי יין ומברכין עליהם בפ"ה ומקדשין עליהם אע"ג דרמא תלתא ולא אפיק אלא תלתא וה"מ כשעצרן ברגל לפי שא"א שלא ימצא בהן גרעינין שלא יצא מהם יינן אבל עצרן בגלגל אין מברכין עליו אא"כ רמא ג' ואפיק ד' אבל אי לא אפיק אלא ג' ומחצה לא, וכן דעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל. והראב"ד כתב בתשובות ע"כ לא נחלקו חכמים ואחרים בשמרי' דרמא תלתא ופלגא וכו' אלא במראה מים אבל במראה יין מודו חכמים לאחרים דמברך בפ"הג: על כל מעשה קדרה שהם מה' מינין מברך תחלה בא"י אמ"ה בורא מיני מזונות ולבסוף מברך על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה וכו' כמו בברכת העץ אלא שחותם על הארץ ועל המחיה וברכה זו נקראת מעין ג' על המחיה מעין ברכת המזון ועל ארץ חמדה מעין ברכת הארץ רחם מעין בונה ירושלם האל הטוב והמטיב מעין הטוב והמטיב, אמנם אינה מן המנין לפי שאינה מן התורה. ואם אכלן על ידי פת מברך בתחלה המוציא ולבסוף ברכת המזון. והאוכל קמח כתב הרי"ף ז"ל שאם היא קמח של שעורים כמות שהיא מברך עליו שהכל ולבסוף בנ"ר וכן דעת הרשב"א ז"ל. ועל שבלים של חטים שחרכן באור כמו שעושין קליות מברך עליהן בפ"הא וכן נמי אם עשה מהן קמח, כך פסקו הראב"ד והרשב"א ז"ל, ועל שבלים של שעורים שהכל לפי שהם מאכל קשה ואין דרך לאוכלן, וה"ה לכוסס את החטים פרש"י ז"ל כל דבר שאוכל שלא כדרכו קרי כסיסה ומברך עליהם בפ"הא ולשעורים שהכל וכן הורה הר"י הזקן ז"ל, ולבסוף כתב הר' יונה שמברכין עליהן בנ"ר והביא ראיות גדולות לדבריו וכ"כ הרמב"ם ובעל האשכול ז"ל, ויש מן החכמים שאמרו שמברכין לבסוף על המחיה וחותם בה על הארץ ועל הפירות לפי שהוא מז' המינין ולפרי האדמה תקנו נוסח זה וכן דעת ר"ת ז"ל. וכתב הרשב"א ז"ל והמחמיר שלא לכוס כלל לאפוקי נפשיה מפלוגתא תבא עליו ברכה.
